למצוא את השוני - למצוא את עצמך מחדש!

הקורס האחרון שהעברתי היה ממש כמו קסם קטן שנחת בתוך החיים.

משהו שם התרחש מעבר למה שיכולתי לצפות או לתכנן.

אולי זו הייתה הקבוצה – נשים חכמות, עמוקות, נוכחות – שבאו עם לב פתוח ונכונות להיפגש באמת.

ואולי זה היה משהו אחר... משהו בי, שקרה תוך כדי.

גם לי, כמנחה, הייתה שם התפתחות אישית מאוד חזקה.

בין משפט למשפט, תרגיל אחרי תרגיל – מצאתי את עצמי פוגשת שוב את השוני.

כן, השוני.

זה שאנחנו שוכחים לפעמים שהוא קיים.

השוני בינינו – בין בני זוג, בין עולמות פנימיים, בין הרגלים, תפיסות, תגובות

ובעיקר השוני בין התפקידים שבאנו למלא כן בעולם.

בשגרה, עם כל ההתאמות שעשינו כדי להסתדר ביחד, כדי לנהל בית במשותף, כדי "לצלוח את החיים"

אנחנו הולכים ומאבדים את עצמיותנו, שוכחים את עצמנו, מה אנחנו עושים כאן ?

איפה הייחודיות שלנו בתוך הקשר הזוגי, במה אנחנו שונים ומיוחדים מאחרים?

הקשר מתחיל להראות כמו מערכת ניהול משותפת ולא כמו שותפות חיה מפעמת ומתפתחת.

ואז גם הזוגיות מתעמעמת, נרדמת.

אבל בתוך מרחב של התבוננות אמיתית, כמו זה שנוצר בקורס,

החומרים שהעברתי – שהם גם תרגולים וגם תודעה – הצליחו להאיר בי שוב את מה שכמעט שכחתי:

כמה עוצמה יש בגילוי המחודש של השוני ביננו.

כשאני מצליחה לפגוש את ההפכיות בבן הזוג שלי, ככל שאני מתבוננת ומגלה אותו, את החלקים ממה שהוא לא כמוני – אני מצליחה גם לגלות את עצמי.

אני מצליחה לראות בזה לא איום אלא השלמה, משהו נפתח בי.

משהו רך, סקרן ומתאהב מחדש בעצמי, בו.

וזה לא מקרי – הקורס בנוי כך שכל אחת ואחד חוזרים קודם כל לעצמם.

לחלקים שנזנחו, לאיכויות שנשכחו.

ומשם – נבנה חיבור חדש, גם פנימה וגם החוצה.

אז עכשיו, בתקופה הזו, אני לוקחת על עצמי לתרגל לחדד את השוני.

להסכים לראות אותו – לא כמשהו שצריך לגשר עליו או להתגבר עליו –

אלא כמשהו שיכול לעורר חיים, תשוקה, אמת